איך בוחרים קלף? מדריך מפורט…

מהו קלף טוב? \ מה לא נכתוב…

שאלת השאלות של כל סופר היא איך לבחור קלף טוב? איך להנות מהקלף? היכן קונים קלף שהכתיבה תצא יפהפיה? בקורס כתיבת סת”ם שאני מעביר זה חלק מהלמידה וההתנסות של תלמידים, כל תלמיד בסוף הקורס כבר יודע את זה, עכשיו בעז”ה זכינו לכתוב את הדברים.

בס”ד במספר השורות הבאות שאכתוב, אשמיט תיאוריות של כמה עשרות עמודים, למשל אני אדלג על זה שקלף מבהמה זקינה הוא פחות טוב, וקלף מעגל צעיר או שליל הוא משובח יותר, ואני לא אכתוב שאפשר לזהות את ההבדל לפי צפיפות שורשי השיער, שלעגל צעיר השיער כמו לאדם צפוף יותר, ולבהמה הבוגרת שרשי השיער צפופים מאוד… וכו’ וכו’ וכו’.

וגם אני לא אאריך בשיטות של איך מתקנים קלף, רק אמליץ לקנות קלף טוב מלכתחילה.

נו’ אז מה כן? \ אין קלף רע, יש קלף שרע לו… \ תמיד לנסות.

למה אני לא אכתוב? האם זה לא נכון? בודאי שזה נכון! אך מה שחשוב לדעת ככלל, הוא שאם המעבד של הקלף עושה עבודה טובה ואיכותית, זה כמעט לא משנה אם הקלף מבהמה בוגרת או לאו, ולעומת זה אם המעבד אינו משקיע בעיבוד הקלף, והתוצר נמכר בכוונה תחילה בזול, גם הטובה שבבהמות לא תציל אותו.

דבר נוסף: סיפר לי סופר שכתב עשרות ספרי תורה בשנים עברו, והוא אומר שהקלף שהם כתבו אז, היום לא מגיע בכלל לחנויות.

לכן אף שיש שכתבו בזה בארוכה כמו הרב מרדכי מנדלוביץ בספרו הנפלא כתיבת סת”ם, שהאריך בזה כיד ה’ הטובה עליו. אך כעצה טובה לתלמידים אני תמיד אומר: תנסו סוגי של קלף שונים, וברגע שמצאתם את שאהבה נפשכם קלף טוב ברמה גבוהה, תקנו תמיד באותו מקום. וכמובן תמיד אפשר גם להזמין שליל או עגל צעיר בתוספת תשלום, לסופר שממש חשוב לו.

סימני קלף איכותי יותר \ קלף שקוף.

קלף מעגל צעיר הוא איכותי יותר, ויש לזה מספר סימנים: א. צפיפות שערות בגב היריעה.     ב. היריעות הקטנות יותר הם בדרך כלל עשויים מעגלים צעירים.     היריעה רכה יותר, ואפשר לכופף אותה במרכז ולא רק בקצוות שלה.

קלף שקוף מעיד על איכות ירודה, וגם אם יש בו טעות קשה לעבוד עליו במחיקות.

קלף חלק \ קלף שעיר \ קלף קטיפתי.

נאמר את זה פשוט, קלף חלק מאוד כמעט ולא אפשרי לכתיבה ואין בו יציבות והדיו נשפך מדי, קלף שעיר מדי, אף הוא לא יתכן לכתוב עליו מחוסר יציבות והאותיות לא יוצאות חדות, הקלף המבוקש ביותר אצל הסופרים הוא הקלף הקטיפתי… אך בין החלק לשעיר יש הרבה שטח אפור, וכל סופר צריך לנסות עד שימצא את הקלף הנח לו לכתיבה.

זכור! אין קלף שטוב לכולם!

ויש יוצא מן הכלל שאוהבים קלפים חלקים או שעירים, או שהם לוקחים קלף חלק כזה ומתקנים אותו על ידי שיוף בנייר זכוכית מס’ 400 או 600, ומרימים את השערות שבו, גם פיזור טלק גורם ליציבות בקלף החלק. או לוקחים קלף שעיר ומתקנים אותו על ידי שיוף בנייר זכוכית מס’ 1000, אפשר גם לפזר אבקת טלק, וכן מי קלף יעזרו לתקנו.

קלף יבש \ קלף גלי \ לחות גבוהה או יובש.

שינוי של מזג האויר בחורף או בקיץ, משפיע על הקלף, אם האויר יבש וחם הקלף יהא גלי, והפתרון הפשוט הוא שימוש במכשיר אדים [ראה לקמן בהרחבה]. ואם הלחות גבוהה יש להדליק חימום או להשתמש באבקות, מי קלף וכדומה. 

חורים בקלף

בבחירת קלף למזוזות ותפילין, נרים את המזוזה כלפי התאורה שבחדר, ונביט כנגד האור ונודא שאין חורים, גם חורים שהדיו עובר עליו, אף שכשרים הם לדעת הבבלי והש”ע, מכל מקום לדעת הירושלמי הוא פסול.

מזוזות ותפילין נמכרים בדרך כלל כיריעה שיש בה מספר מזוזות, ואם מצאת חורים בבחירת הקלף, נהוג בחנויות הקלף שלא לחיב על זה, ותשלם רק על המזוזות הטובות שביריעה זו.

שרטוט

השרטוט הרגיל מקומו מעל גג האות, והשרטוט הבא אחריו הוא של האות בשורה שתחתיה דהיינו שכל שורה מתחלקת לשניים, הסופר כותב בחצי מהשורה, וחציה הנותר נשאר חלק.

שרטוט כפול

ישנו קלף שמשורטט כאמור לעיל, שהשרטוט מעל גגות האותיות, ויש קלפים ששרטטו עוד שרטוט נוסף באמצע השורה בכדי לסייע לסופר לדייק את רגלי האותיות שיגיעו עד חצי השורה בדיוק.

בכתב בית יוסף השרטוט הכפול מפריע מעט, למשל: באות למ”ד בגגה של הוא”ו המתנשאת מעל השורה יש קוץ ותג, ולכן צריך להנמיך מעט, אז מה שעושים הסופרים בכדי לא להנמיך, הם בונים את רוחבו של הקולמוס קטן יותר, וכותבים על פחות מחצי שורה, מה שנותן מקום ללמ”ד מהשורה מלמטה, וגם שהלמ”ד נכנסת כולה בכתב שהוא קטן יותר.

בכתב הספרדי אין קוצים כלל בלמ”ד. אך בהחלט יש סופרים שהשרטוט הרגיל נח להם יותר ושוה לנסות.

‘אין להשתמש במקרוגל’…

יש שכתבו שזו בעיה לכתוב עם שרטוט כפול, כי אם הוא לא יהיה הסופר לא יסתדר, במחילה מכת”ר היום זה כמו לומר ש’אין להשתמש במקרוגל או בתנור, כי אם הוא יהיה במדבר מה הוא יעשה’?!  ‘או לומר שעדיף שהסופר ישרטט בעצמו, שמא יום אחד לא יהיה מי שישרטט לו והוא לא יסתדר’!! אלו דיבורים שהיו נכונים בעבר, אך כיום ודאי שאין זו טענה כלל כיון שיש בכל מקום מכשירי חשמל מעין אלו, ומצוי שרטוט, והדין שוה גם בשרטוט הכפול, שנמצא בכל חנות קלף.

שרטוט ברור

כמו כן נבדוק שהשרטוט ברור, אם לא רואים את קוי השרטוט בבירור, זה ישפיע על יופי הכתיבה וידרוש מאמץ מיותר מהסופר.

שרטוט עמוק מדי אף מפריע בכתיבה שהדיו נכנס וזורם בו מעבר לקוי האות.

מדידת גובה השורה בהתאמה לקולמוס ולכתיבת האות \ כתב ספרדי ואשכנזי.

בכתב בית יוסף כל אות רוחבה 3 קולמוסים, אך בכתב הספרדים כתבו מעט יותר, כ3 וחצי קולמוסים.

כל שורה אמורה להכיל 6 קוי רוחב קולמוס, 3 מיועדים לכתב, ו3 עבור החלק שבין שורה לשורה. ישנה אפשרות לחשב זאת בשיטת המדרגות, דהיינו קו תחת קו חופפים זה לזה.

אך זה לא תמיד לגמרי מדוייק, מכמה סיבות: א. פעמים שלוחצים מעט בנוצה או בפלסטיק, והרגלים נפתחות ומפני כך הקולמוס מתרחב.  ב. לפעמים הקולמוס עולה מעט למעלה או קצת למטה. ג. בדרך כלל הקו לא מתחיל בדיוק באותו מקום שנגמר חבירו. בשרטוט כפול נבדוק באות ב, ובלא כפול נבדוק בשני בתין.

יריעות תואמות בצבע זו לזו \ שלום! יש לך קלף עם כתמים של בהמה??!!

כשבוחרים מספר יריעות שנכתבות זה אחר זה, כגון למגילה או ס”ת וכדומה, לשים לב שכל היריעות הם בצבע אחיד, אך מצד שני אין צורך להיות קפדן, גם יריעה שלא דומה לגמרי לחבירתה זה לא יורגש מאוד לעין, אלא אם כן הלקוח הוא אדם שמקפיד באופן כללי.

יש שאוהבים קלף לבן כמו דף, אני באופן אישי אוהב את הקלף עם הכתמים העדינים של הבהמה, זה נותן מראה טבעי ויפה, ועל זה נאמר: על טעם וריח אין מה להתוכח…

תכל’ס איך בוחרים קלף?

טוב קודם כל הולכים לחנות קלף… מבקשים יריעות לבחירה, בוחרים צבע שאנחנו אוהבים למי שזה חשוב לו, מסתכלים כנגד האור שאין חורים, ומעבירים את היד על פני היריעה ומרגישים שהקלף הוא קטיפתי ונעים, לא שעיר מדי ולא חלק מאוד.

סופר מתחיל יעשה כך ויתנסה בבית, אך יקנה כמה שפחות קלף, כדי שאם הוא לא יתחבר בכתיבתו לסגנון הקלף, יחפש קלף שונה בפעם הבאה, או צורת עיבוד שונה של קלף, כאשר שואלים אותי תלמידים מהו קלף טוב? אני משיב להם: תנסו כל פעם קלף אחר, מה שטוב לי לא בהכרח נכון לכם, ו’אין חכם כמו בעל הנסיון’.

שיהיה בהצלחה

יוחאי אוחיון

רוצה לכתוב סת”ם ברמה הגבוהה ביותר? ליצור יודאיקה משלך? הצטרף לקורס כתיבת סת”ם הקרוב…